העורב השחור וציפור הזהב

ליאור שור

אוצרת: הדס רשף

ALFRED EXPRESS #7 / 20.04.2012 - 24.04.2012

העורב השחור וציפור הזהב / ליאור שור

דימויי בעלי חיים הם מהקדומים ביותר שניתן למצוא באמנות החזותית. הם קשורים לרבדים הבסיסיים של החיים: טבע, מזון, הישרדות ופריון. הסברה היא שציורי המערות המפורסמים אשר מתארים שוורים וציידי שוורים, לא היוו תיעוד או עיטור לחיי הקדמונים, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם: ציור השור על קיר היווה עבור הקדמונים את לכידתו על ידי האדם במציאות.

הכישוף היווה חלק בלתי נפרד מחיי האדם, והחיות היו חלק בלתי נפרד מהכישוף. די להיזכר בשבטים שהתגלו בתקופה המודרנית ונבהלו למראה עצמם בתצלומים אשר לדידם "גנבו את נשמותיהם".

כבר בתקופה המסופוטמית, הופיעו בתרבויות כגון: מצרים, אשור ובבל, יצורי כלאיים פלאיים של אדם וחיה. כל חיה סימלה תכונה אותה רצו הקדמונים להנחיל לאותה דמות. בכנסיות הרומנסקיות השתמשו ביצורי הכלאיים, הגרגולים, על מנת להאדיר ולפאר את האל, ובו בזמן להטיל מורא על המאמינים.

בעבודותיה של שור ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים של בעלי חיים: נחשים וציפורים, שני זנים בעלי מטען סימבולי משחר ההיסטוריה האנושית. הנחש, סמל לחטא הקדמון של האדם, חלקלק, ערמומי, מיני, ארסי ומסוכן. הציפור, למולו, מסמלת חופש, רוחניות וזווית ראיה רחבה על העולם. במספר עבודות בתערוכה מופיעים ינשופים, אשר נראים כשלעצמם כיצורי כלאיים בין ציפור ליונק. הינשוף מסמל חכמה, תבונה וערנות, אבל גם ערמומיות.

במבט ראשון, עולם החיות של שור קודר ואפל. שור, כאישה, נוקטת גישה חומרית, חושנית ומפתה. עבודותיה אינן גדולות בדרך כלל. הן מזמינות להתקרב, לחדור פנימה, כזקנה המפתה ילדים להיכנס אל תוך בית שוקולד. שור יוצרת בית מלא נצנוצים זהובים, יהלומים וקסם. הנחשים והציפורים האורבים בפינות, מנצנצים מתוך האפלה ולוכדים את לב הצופה.