תרדמת ההגיון

יאיר פרץ

אוצרת: אורטל מור

ALFRED EXPRESS #6 / 12.04.2012 - 17.04.2012

תרדמת ההיגיון // יאיר פרץ

בתערוכה הנוכחית מוצג פרק יצירתו החדש של יאיר פרץ מן השנתיים האחרונות שנושאו הוא כוח-היוצר של האדם. הציורים שבתערוכה זו משקפים את החוויות האישיות של פרץ כמדריך לאמנות משקמת במרכז יום לפגועי נפש.

נדמה שאם עלי לבחור את המכנה המשותף המשמעותי ביותר לעבודות אלו יהיה זה הרגע המנכיח בכפיפה אחת את הרציונאלי והאי-רציונאלי, המציאות והדמיון, היצירה והכאוס.

במרכז התערוכה עומדת היצירה "השולחן הגדול" (2009) – זוהי עבודה בטכניקה מעורבת שמנהלת "דיאלוג" עם יצירתו של  גויה ("תרדמת ההיגיון מולידה מפלצות") ובו חזרה על תיאור האמן רדום ומצוי בחלום בלהה. יצירתו של פרץ נוקבת אך חסרה סימנים מובהקים של זמן ומקום. יש בה נוף משתקף ספק חלון ספק תמונה, דמויות, שולחנות, כיסאות וכאוס שמתחולל ביניהם. ערוב של טכניקות יצירה מגוונות, החל מציור אקספרסיבי וכלה בקולאז'. כיסא הפלסטיק הוא מרכיב שחוזר בציוריו ומסמל את תהליך היצירה, ההשתקעות. בתהליך "ההירדמות" הכל יכול להתקיים.

בציור מרכזי אחר, "אמפתיה" (2012) מתוארות שתי דמויות אקסצנטריות אותן הרכיב מחדש, ניתן להניח אולי שבחשיפתו את רגע מצוקתם הוא נוגע בצופה ומעורר בו תחושת אמפתיה. הציור שלו חותר פנימה, לאזור רגשי אצל הצופה. הסצנות בציוריו של פרץ מתרחשות בחללים פנימיים, רובם בלתי מזוהים. הניגוד הבולט בין פנים לחוץ והטיפול בו על ידי סימון מזערי של מפתח דלת או חלון מוסיף לתחושת ההתכנסות, וכמו מזמין את הצופה פנימה לתוך מרחב אינטימי.

דמויותיו הגרוטסקיות של פרץ הן דבר נוסף ששב וחוזר בציורים; לעיתים זהו גוף מפורק ומטושטש עד כדי התמזגות עם החלל ולעיתים אלו בו-זמנית יצורים חיים וחסרי חיים, אנושיים ומפלצתיים, מעוותים ומושכים. כתב ידו של פרץ מתאפיין באיכויות אקספרסיביות ועיסוק אנושי בדמויותיו, אותן הוא בוחר להציג "לא שלמות", באופן שחושף את תהליך העבודה, תהליך של בנייה ושיקום. פרץ בונה את ציוריו משכבות, בחלקם ניתן למצוא משיכות מכחול שמציצות מתמונה ישנה.

העבודות מעבירות הלכי רוח ותחושות של בדידות, עצב ומלנכוליה. עם זאת, ציוריו צבעוניים, עמוסים ודחוסים.

אורטל מור