המזרח הפרוע

רותם ריטוב

אוצרת: הדס רשף

ALFRED EXPRESS #1 / 10.03.2012 - 13.03.2013

המזרח הפרוע / הדס רשף על תערוכתה של רותם ריטוב

זה לא פייר להשוות בין המערב הפרוע להתנחלויות ביו""ש, אחרי הכול אברהם אבינו, והפרת והחידקל. הערבים הם לא אינדיאנים ולמרות הקדושה ככל הנראה זהב לא נמצא בשטח, הכי הרבה קברי צדיקים ועצי זית.

אבל יו"ש הוא כן איזור שבו החוק האפור הוא השליט העיקרי, כמה שיספיקו לבנות עד הסכם קבע כך זוכים בקרקעות, כמה שהשטחים הבנויים יקבלו הכשר על ידי מרכזי תרבות והשכלה ממסדיים, כך העובדות יחרטו בשטח. הממסד הישראלי, משתמש בתרבות למניעים פוליטיים וכלכליים. תפקיד האמנות, התרבות והאקדמיה לחשוף את הכשלים החברתיים והלא מוסריים, ההפך מהציפייה לשיתוף פעולה למען מטרה אחת משותפת.

"המאחז הוא בית בודד בערבה האין סופית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני" כותבת האמנית, המאחז מסמל את הרומנטיקה של האדם שמנסה להשתלט על הטבע הפרוע, המדברי-הררי, מלבד פרט שולי שהוא לא באמת מופקר. היציבות הקסומה באה לידי ביטוי ברישומים עדינים ומדויקים של הקרוונים כפי שאלה מופיעים בתמונות באינטרנט, מה שמדגיש את האבסורד בקרבה הגיאוגרפית והריחוק המנטאלי מהיומיום הישראלי. מצע הרישום הינן חתיכות מסקינטייפ, חומר שכיח באמנות הישראלית עוד מימי דלות החומר של משה גרשוני ומיכל נאמן. המסקינטייפ בגוונים שונים של צהוב תעשייתי וחום אדמה מתפרצים על קירות החלל. באופן מטאפורי עדין אך מורכב, מאחז אחד אשר קטן באחוז השטח שהוא תופס מהקיר, מתפשט ומתפרש על קיר שלם.