ערבי הפלאות

יובל כספי

אוצרת: דפנה גזית

ALFRED EXPRESS #2 / 16.03.2012 - 20.03.2012

עבודותיו של יובל כספי מתאפיינות לרוב בדמויות מאוירות, קומיות או קריקטוריסטיות הטעונות במשמעות בעלת נרטיב פוליטי או תרבותי. בתערוכה זו חורג כספי מסגנון זה ומציג עבודות מופשטות, בהן, כך נדמה, הוא מבקש לחפש את החוויה הנשגבת שמעבר לדימוי הקונקרטי. אלו עבודות שצוירו בין השנים 2006 - 2005, וניתן לראות בהן את המתח בין שני הסגנונות - הקונקרטי והמופשט - ואת הניסיון לחבר ביניהם היום על ידי פעולה התערבותית בחלל המוזיאון שתתרחש ערב פתיחת התערוכה.

בתערוכה "ערבי הפלאות" כספי מתמסר למקום שבו אין צורך בהסבר או בכיתוביות ליצירה. המופשט עבורו הוא מקום ביניים ומקור השראה, אפשרות  לביטוי שפחות מודע למהלך הנרטיבי שלו. עם זאת, ניתן עדיין להבחין במתח בין הרצון לייצר דימוי מופשט לבין הרצון להטעין אותו במשמעות נרטיבית תרבותית או פוליטית. המאבק בין המופשט לנרטיבי (בין הצורה לתוכן) מוכרע כשעל גבי הציורים המופשטים מרוססת הדמות הסטריאוטיפית של "הערבי" ובכך ניטל מהם מעמדם המופשט.

על הציורים:

הרישומים המינימליסטיים בדיו שחור על נייר בודדו מתוך הסדרה "קץ הפלאות", סדרה המבוססת על דמויות תנ"כיות וסיפורים מן המקרא. ציורים אלו ייצגו את הנשגב והאלוהי. הציורים המופשטים הסגולים נלקחו מתוך סדרת העבודות "ערבי עם שפם סגול" המתכתבת עם סגננון "דלות החומר" ובהם כספי מצטט במודע ובאופן אירוני את עבודותיו של רפי לביא. הדימוי הקריקטוריסטי-גרוטסקי של הספק ערבי ספק יהודי תנ"כי מציג פרשנות חדשה לסדרת הערבי עם השפם הסגול של רפי לביא, ומתמודד עם הדימוי הסטריאוטיפי של הערבי המאיים.

יובל כספי חי עם בת זוגו טלי ובנותיהם הגר ורחל בגבעתיים. בוגר המדרשה לאמנות של מכללת בית ברל משנת 2000 ושל תכנית לימודי ההמשך של בצלאל בתל אביב משנת 2005. כיום מרצה לאמנות במדרשה לאמנות וכן מלמד אמנות במקומות שונים. אוהב ים, מסיבות ואת מייקל ג'קסון.

דפנה גזית