OMG

אמנדה מל / צח דרורי

אוצר: עדי לוי

12.09.2013 - 05.10.2013

 OMG

אמנדה מל מציגה מיצב תלוי-מקום בשילוב עם עבודת סאונד של המוזיקאי צח דרורי. 

מל משתלטת על גלריה אלפרד, המשנה את פניה לחנות חלומותיה תחת השם "OMG" (קיצור לביטוי Oh My God). חזית הגלריה מציגה לראווה אין ספור פסלונים, קמעות, כלי נשק ושאר מוזרויות, בעוד החלל האחורי מתפקד כמחסן או גל-עד לניסיונות ייצור כושלים וחפצים דחויים. לצד המחסן ממוקמת פינת עבודה ובה עקבות ורמזים לנוכחותה של מל.

עבודת הסאונד "דלתות נייר" של דרורי, המפוזרת בכמה ערוצים בחלל על תקן פסקול החנות, מאמצת תבניות וקונבנציות מוזיקליות של דת, אתניות ומיסטיקה, ומעבדת אותן לכדי תוצר Low-Fi מתועש, לקוי ואלקטרוני.

הדיאלוג שנוצר בחלל בין מל לבין דרורי מייצר חוויה אור-קולית - מקום מפגש רוחני וחומרי של חול ושל קודש.

בהמשך לעבודותיה הקודמות, מל עוסקת בתערוכה זו בזיהוי ובאפיון הפער שבין מה שמוגדר כשייך ודומה לבין כל שנותר- הדחוי והשונה, חסר המקום והסיבה. בגלגולם הקודם הם היו פריטי יודאיקה, עצמות בעלי חיים, מזכרות וקמעות לצליינים, קישוטים מן השוק וחפצים קיטשיים מחנות ״הכול בדולר״. במבט של אירוניה אך באקט של חמלה אמנדה אספה אותם מאלמוניותם אל חדר העבודה, שם לוטשו ורוס סו, שובצו והוטבלו- ובכך למעשה קיבלו ממנה הזדמנות שניה. אל מול תשוקה אנושית קולקטיבית אל הכוח המאגי שבסמל הדת או במוצר הפופ הנוצץ, מל מציגה אלטרנטיבה ביקורתית ומלאת הומור בדמות אלילים עקרים, עלובים אך נוצצים. כישלון מפואר של קמעות אימפוטנטיים, פסלי גיבורים חולים ואלימים לצד יצורים פרוותיים, מגושמים ומתוקים, שספק אם נוצרו בכוונת מכוון - יותר בטעות מכונה או בסטייה של הטבע.

וילון חרוזים קטן מאפשר הצצה מסתורית אל אחורי הקלעים בחנות של אמנדה. כאן מושלכים דחויי הדחויים- פגומים, פסולים ושבורים, ממתינים בדממה למקום קבורתם האחרון. בפינת העבודה מפוזרים להם משטחים ועליהם חפצים וחלקי איברים בשלבים שונים של תהליך העבודה. אולי בהמשך ימצאו את דרכם אל האור.

דלתות נייר

בתגובה לעבודתה של מל מייצר דרורי פסקול Low-Fi אלקטרו-אקוסטי, המבוסס על סולמות הלקוחים מימי הביניים, דרך תקופות וסגנונות אחרים לאורך ההיסטוריה. הצורה והסדר של הקאנון המוזיקלי מופרעים אצל דרורי באקטים רנדומליים של מחשב. שבירות וחריגות מן ההרמוניה והקצב, אשר חושפות את האוניברסליות שמאחורי המבנים המוזיקליים ה״נכונים״. בין אם מדובר במזמור מיסטי עתיק, בין אם ביצירת טראש-פופ בת זמננו, מעורר דרורי מחשבה כי כדי לגעת בחוויה הרוחנית והאסתטית שגלומה במוזיקה, לעולם יידרשו אמונו ואמונתו של המאזין והחיפוש שלו אחר תשובה.