ציור על ציור

אלעד רוזן / נעמי לב

אוצרת: אתי אברג'יל

תערוכת"אקווריום" (מוצגת לצפייה דרך חלון הראווה בלבד)

28.01.2011 - 06.01.2011

ציור על ציור, תערוכתם של נעמי לב ואלעד רוזן, עוסקת בפעולת הציור כמרחב טוטלי, פורמת את גבולות הדף וחורגת אל עבר זירה של התרחשות ציורית בחלל גלריה אלפרד. מרחב הציור המשותף מפגיש ולוכד התנגשות וחיבור בין שתי תפיסות ציוריות שונות ועולם דימויים שונה, שהמשותף להם הוא התשוקה לציור. 

העבודה מתרחשת בשכבות של ציורי קיר שמציירים במקביל שני הציירים על קירות הגלריה עד יצירת חלל ציורי משותף, המדגיש אזורי חפיפה ומתח בין שכבות הציור והדימויים המצטברים. ציור אל מול ציור, ציור כתמי אסוציאטיבי ונרטיבי המבוסס על התבוננות פנימית ופעולה אוטומטית מול ציור רעיוני סכמטי, קונספטואלי ונרחב. ג'סטות ורעיונות שונים המתלכדים למעין פרפורמנס ציורי הנרשם על קירות הגלריה.

רוזן מעצים דימויים סכמטיים וסמלים ארכיטיפיים המצוטטים מעולם יומיומי עממי ומנסה דרכם לאחוז מחדש באמונה בציור. גביעים, כתרים, להבות, טוטמים ומנורות מבוצעים באופן ציורי ראשוני ופטישיסטי, כסוג של פסיפס קיר מיתולוגי ועכשווי, כרזתי והזוי כאחד.

לב, באמצעות ציור קולוריסטי עז וחם, אף הוא ישיר, מעלה אל הבד באופן אוטומטי דימויים נפשיים ואלגוריות אישיות. היא מתבוננת אל עולם פנימי אסוציאטיבי ומשתמשת במדיום של הציור כאמצעי לדיבור אינטימי. היא שוזרת במהלך הציורי שלה קטעי משפטים וקטעי שיחה בינה לבין עצמה או בינה לבין הצופה או לנוכח דמות שלישית הנעדרת מן הציור.

מקבצי הבדים של לב והגופים הפיסוליים הטוטמיים של רוזן נשזרים בחלל הציורי הארכיטקטוני, ומשלימים חלקים שנמחקו או עובדו מחדש במהלך ימי ההצבה.

הציור מוגדר מחדש כחלל מטפורי, כמקום להתבוננות בחוקיות ובגבולות הציור כפעולה אישית וארכיטקטונית. מיצב הציור מפעיל את החלל ופועל מתוכו.