Unused Power

עדי בצלאל

13.10.2006 - 16.09.2006

עדי בצלאל מציגה תצלומים המאופיינים בבהירות ובמיקוד. פריימים נקיים ושקטים, אשר הדימויים בהם לכאורה מופשטים אך שומרים על קשר עם האובייקט הממשי. בהתאם, מבטאים הדימויים קונספט רוחני אשר לעולם קשור למציאות הסובבת אותנו. 

הנוכחות החזקה של האובייקטים השקטים והנקיים למעשה מבליטה את חוסר הנוכחות של הרעש והתנועה הבלתי פוסקת של העולם כפי שאנו מורגלים לחוות אותו. ההיפרדות הזאת מן התנועה של העולם מחזקת תחושה של רוחניות, של מבט מדיטטיבי, של חיבור אל האינסוף, אל מעגל חיים נצחי המתממש בצורה. 

האובייקטים עצמם יומיומיים, חסרי משמעות כביכול או רגעיים (חולפים). מבטה של בצלאל קולט מצב מסוים במדויק, אך נותן הרגשה שהוא רגע שאינו אפשרי לשחזור תוך מתן ביטוי לתמצית יופיים ומהותם של הדברים הלא־מושלמים, לא־שלמים, לא־מהוקצעים, הגסים, המחוספסים, המתפוררים, המתכלים והפגומים – כפלי הסדין ברגע מסוים בבוקר, קליפת ביצה שצורתה העגולה מרמזת על המשך תנועה או חוסר יציבות.

האובייקטים כאילו תלויים על חבל דק, נוטים ליפול, שבריריים וחלשים, אשר מצמוץ יעלימם. צורות שלמות, או צורות השואפות להיות שלמות, שבאותה עת נדמות כאילו כך הן צריכות להיות, וכך היו מעולם. מתוך הדימוי צומחת השאיפה להשלמה. 

התצלומים משוכנעים ומשכנעים שזהו מצב שאפשר למצאו, דרך האובייקטים הפשוטים, דרך התבוננות, דרך המיקוד. כוח אשר אפשר למצאו, האפשרות לעצור את התנועה הרועשת, להפר את המרוץ ולאפשר מבט פנימה, למצוא דרך המיקוד את האני המיוחד, המייחד אותנו מן הזרם.

מהעבודות עולה תחושה של בדידות קיומית ועצב, אך הן גם מקפלות בתוכן את התחושה המנחמת שזהו גורלם של כל הדברים הקיימים.

כתבה: יעל עמית