אם הקירות יכלו...
מאיירימים שירת רחוב בגלריה אלפרד

משתתפות ומשתתפים: אילת פירשט, אלישבע קסל, אל-עד כהן קניגסברג, אפרת ברונשטיין, דגנית רודובסקי, דנית מנג'ם, דריה דוברובין, טניה קנטור, ליה קפרוב, מיה גונן, מיטל עופר, נגה קרה, נועה מושיוב, ניאטי פרוינד, נורית לאור, ענת אקסלרוד, שירלי ויסמן, שלהבתיה זיס, רביד שיראזי, רז שמרת אבירם, רחל-עדיה שפר, תומר זית, תמר לב-אליהו

משוררות ומשוררים: Anna.R.Ky (עדי רון), הלה שלג, נחי וייס, כתיבה תמ(R)ה (תמרה לילך מזומן), דברים שלא אמרתי, דינה שגב, יובל אידו טל, Eli Shreim, #לבן_גדול (איתי דרוקמן), OREN AILAM

צלמים: איתי פרוסט, ניסים מעוז (להלה שלג), אורן עילם (לOREN AILAM)

אוצרת: ליאורה גרוסמן

מפיקה: אפרת לוין יפה

מעצבת גרפית: רז שמרת אבירם

26.11.22-17.11.22

התערוכה אם הקירות יכלו... עוסקת בחיבור בין איור לטקסט ומוצגות בה מבחר פרשנויות איוריות ל11 שירי-רחוב שהותזו ברחובות תל-אביב, ולשיר אחד "מותק-החושך" של נחי וייס שהותז בירושלים. שירת רחוב נעה על ספקטרום רחב – משירה פשוטה בשתי שורות ועד שירה מרובדת ומורכבת, לפעמים היא אף מקבלת תגובה מאויירת על הקיר עצמו מידי אמני גרפיטי אחרים. שירת-רחוב פועלת ברמה המיידית: לקרוא, להבין, להפנים וללכת הלאה. אורך השירים הוא כאורך הזמן הנדרש להתיז אותם ולברוח. 

איור בהגדרתו, הוא אמנות נרטיבית שמתקשרת באופן חזותי רעיון, מילה, בדיחה, אמירה, הגיג, מאמר, מאסה, סיפור ולעיתים נדירות – שירה. טקסט שירי הוא הקשה ביותר לאיור, מפני ששירה – בדרכה החמקמקה, מפגישה את הקורא עם צלליו, בין שתי כריכותיו של ספר קטן, אותו אנו קוראים בחדר האינטימי שלנו. שירת רחוב מופיעה בחוץ, חשופה ובועטת, נקראת תוך כדי הליכה ומזמינה את הקוראים לחפוז אותה. לשירת רחוב הקשר חזותי רחב: כניסות הבניינים, הפחים, המכוניות, ציורי הקיר סביבה… למעשה היא שירה בעלת צורה ונוכחות של אמנות חזותית.

קבוצת מאיירימים ניתקו את השירים מהרחוב, מיקדו את המבט אל המילים ואיירו את המקום בו השיר פגש אותם. עשרים ושלושה מאיירים, עשרה שירים, וכל המרחב הפרוש ביניהם.

משוררי הגרפיטי אינם משוררים "רגילים" – הם יוצרים על קו התפר שבין המותר לאסור. חלקם יוצרים שפה טיפוגרפית אישית לצורך הבעת המסר: דינה שגב מפסקת את שיריה באמצעות עיטורי צמחים; דברים שלא אמרתי מדגיש מילים באדום; Oren Ailam מנקד את שיריו, ועובד בכמה גוונים; כתיבה תמ(R)ה מתאימה את העיצוב למשטח עליו היא עובדת. מבין המשוררים שנבחרו, רק אחד אינו משורר רחוב מובהק: יובל אידו טל, שקטע משיר שלו הותז בסמטה פלונית ע"י מעריצה שהתאהבה בספרו "משירי אוגאווה יוקימיצו". 

בתערוכה מוצגות אחת-עשרה כרזות גדולות מודפסות על שמשונית, עליהן מופיעים צילומי שירי-הרחוב. לצד כל שיר מוצגים האיורים המתייחסים אליו. רוב הצילומים צולמו ע"י עו"ד איתי פרוסט שעובד ביום כתובע פלילי, ובלילות וסופי השבוע מתעד גרפיטי ברחבי תל אביב.

     

על מאיירימים

"מאיירימים" הוא בית-ספר מקוון לאיור, שהוקם בזמן הקורונה ע"י ליאורה גרוסמן ואפרת לוין יפה. במאיירימים ניתן ללמוד את מקצוע האיור ברמה גבוהה ומעמיקה, לבנות או לחזק יסודות (רבים מהתלמידים הם בוגרי אקדמיות לעיצוב ואמנות), ללמוד את הקשר בין מילה לדימוי ולקבל ליווי ביצירת ספר ראשון. הלימוד המקוון בזום מאפשר השתתפות מגוונת ורחבה לאנשים מהפריפריה ומעבר לים, לחרשים (הזום מאפשר צפיה בשיעור ובמתרגמים לשפת-הסימנים בעת ובעונה אחת) ולאנשים עם מוגבלויות שלא מאפשרות יציאה פשוטה מהבית. הלימוד המקוון מפגיש  בין אנשים מתרבויות ורקעים שונים, שלרוב לא נפגשים ובכל זאת הפכו לחלק מקהילה תוססת, שרואה במאיירימים את ביתה האמנותי והמקצועי.

ליאורה גרוסמן מאיירת זוכת עיטור אנדרסן, חוקרת איור ישראלי ואוצרת איור, מקימת סדנאות האיור לחברה הערבית בחממת חקאיה. 

אפרת לוין יפה מפיקה ומנהלת הצגה בתחומי המוסיקה התיאטרון והטלוויזיה,  שעבדה עם מיטב האמנים בארץ (ריטה, אחינועם ניני, דנה ברגר, אבטיפוס) 

פתיחה חגיגית והקרנת סרט:

אם הקירות יכלו – דינה שגב וליאורה גרוסמן מדברות שירה ברחוב

יום חמישי 17 בנובמבר, בשעה 19:30

צילום ובימוי: אדי טפרו, עריכה: סטודיו גימל, הפקה: אפרת לוין-יפה, השאלת ציוד: נעם אבירם. הסרט יוקרן במהלך התערוכה.  בערב הפתיחה ניתן יהיה לרכוש הדפסות מעבודות המאיירים המשתתפים בתערוכה.

סדנת חיתוכי נייר עם מיטל עופר

מוצאי שבת תאריך 19/11 בשעה 17.00-20.00 

עלות 150 ש"ח לאדם, הסדנה מיועדת למבוגרים בלבד. רכישת כרטיסים בלינק : https://link.meayrimim.com/cutout

מקסימום משתתפים 15 איש.

קיום הסדנה מותנה בהרשמה מראש של מינימום משתתפים

משך הסדנה 3 שעות

מיטל עופר היא חברת קהילת מאיירימים היא אמנית נייר, השולטת בטכניקות שונות של יצירה בנייר בלבד (ללא שימוש בצבע). בסדנה נלמד על יצירת איורים בחיתוך, פוזיטיב ונגטיב, וטכניקות נוספות לעבודה בנייר.

סיורי גרפיטי-שירה עם דינה שגב וליאורה גרוסמן

עלות הסיור 100 ₪ למשתתף

יום שבת, תאריך 19/11/22, שעה  10:00 

לינק לרכישת כרטיסים: https://link.meayrimim.com/grafitti_1

יום שישי, תאריך 25/11/22, שעה  10:00

לינק לרכישת כרטיסים: https://link.meayrimim.com/grafitti_2

תחילת הסיור במפגש בגלריה, בו יסופר על איור ועל שירה. מהגלריה ייצא הסיור אל רחובות תל-אביב. דינה שגב תספר על מקורות אמנות הרחוב ומקומה של שירת-הרחוב כסוגה חתרנית ומקורית בעולם הגרפיטי.

שיעור פתוח: מאיירים שירה עם ליאורה גרוסמן

יום שני , תאריך 21/11/22, שעה 20:00 

הכניסה חופשית. דרושה הרשמה מראש במייל: efrat@meayrimim.com

איור שירה הוא אחד האתגרים הקשים העומדים בפני מאייר. השירה היא "נוזלית" ומקבלת את צורתו של מי שקורא בה. דימוי לשירה יהיה תמיד רק גרסה אחת אפשרית – גרסתו של המאייר.   בשיעור יוצגו עבודות איור-שירה מהעולם, מהתערוכה ופרויקט ספר האמן של ליאורה גרוסמן עבור המשוררת דיתי רונן. השיעור יכלול תרגיל מעשי שכולם יכולים לעשות), והרצאה.

הרצאה: "שפת הרחובות" - על גרפיטי ואמנות רחוב עם דינה שגב

יום רביעי, תאריך 23/11/22, שעה 20:00 

הכניסה חופשית ולא דרושה הרשמה מראש

העיר 'מדברת' אלינו בשפת הגרפיטי. אלא שרובנו לא מדברים 'גרפיטית', ולא ממש שומעים אותה.  נצלול יחד אל קטגוריית הטקסטים שבתוך עולם אמנות הרחוב ונגלה שלפעמים העיר תשאל אותנו שאלות פילוסופיות או מחאות פוליטיות. לפעמים היא 'תדבר' אלינו בשפת סתרים בלתי מובנת (ונבין מה נאמר שם, ולמה אין לה צורך שנבין..), ולפעמים קירותיה יהיו 'ספר שירה'.

דינה שגב היא אמנית רחוב, הכותבת שירים במרחב הציבורי, מחוברת אל רוב אמני הרחוב הפעילים בארץ, וגם אל מספר אמנים בינלאומיים. שותפה ואוצרת פרויקטים של אמנות רחוב, מדריכה סיורים וסדנאות ומעבירה הרצאות על אמנות רחוב בארץ ובעולם.

שיח גלריה: למה התכוון המאייר באיירו?

יום שבת, תאריך 26/11/22, שעה 20:00

את שיח הגלריה תנחה אוצרת התערוכה, ליאורה גרוסמן. מאיירי התערוכה ישוחחו עם משורריה – על איך נוצרו המילים, הפגישה בין מילה לאיור, פרשנות "נכונה" והפער בין מה שאליו התכוון המשורר בשירו לבין מה שיצא למאייר באיירו...

התערוכה אם הקירות יכלו... עוסקת בחיבור בין איור לטקסט ומוצגות בה מבחר פרשנויות איוריות ל11 שירי-רחוב שהותזו ברחובות תל-אביב, ולשיר אחד "מותק-החושך" של נחי וייס שהותז בירושלים. שירת רחוב נעה על ספקטרום רחב – משירה פשוטה בשתי שורות ועד שירה מרובדת ומורכבת, לפעמים היא אף מקבלת תגובה מאויירת על הקיר עצמו מידי אמני גרפיטי אחרים. שירת-רחוב פועלת ברמה המיידית: לקרוא, להבין, להפנים וללכת הלאה. אורך השירים הוא כאורך הזמן הנדרש להתיז אותם ולברוח. 

איור בהגדרתו, הוא אמנות נרטיבית שמתקשרת באופן חזותי רעיון, מילה, בדיחה, אמירה, הגיג, מאמר, מאסה, סיפור ולעיתים נדירות – שירה. טקסט שירי הוא הקשה ביותר לאיור, מפני ששירה – בדרכה החמקמקה, מפגישה את הקורא עם צלליו, בין שתי כריכותיו של ספר קטן, אותו אנו קוראים בחדר האינטימי שלנו. שירת רחוב מופיעה בחוץ, חשופה ובועטת, נקראת תוך כדי הליכה ומזמינה את הקוראים לחפוז אותה. לשירת רחוב הקשר חזותי רחב: כניסות הבניינים, הפחים, המכוניות, ציורי הקיר סביבה… למעשה היא שירה בעלת צורה ונוכחות של אמנות חזותית.

קבוצת מאיירימים ניתקו את השירים מהרחוב, מיקדו את המבט אל המילים ואיירו את המקום בו השיר פגש אותם. עשרים ושלושה מאיירים, עשרה שירים, וכל המרחב הפרוש ביניהם.

משוררי הגרפיטי אינם משוררים "רגילים" – הם יוצרים על קו התפר שבין המותר לאסור. חלקם יוצרים שפה טיפוגרפית אישית לצורך הבעת המסר: דינה שגב מפסקת את שיריה באמצעות עיטורי צמחים; דברים שלא אמרתי מדגיש מילים באדום; Oren Ailam מנקד את שיריו, ועובד בכמה גוונים; כתיבה תמ(R)ה מתאימה את העיצוב למשטח עליו היא עובדת. מבין המשוררים שנבחרו, רק אחד אינו משורר רחוב מובהק: יובל אידו טל, שקטע משיר שלו הותז בסמטה פלונית ע"י מעריצה שהתאהבה בספרו "משירי אוגאווה יוקימיצו". 

בתערוכה מוצגות אחת-עשרה כרזות גדולות מודפסות על שמשונית, עליהן מופיעים צילומי שירי-הרחוב. לצד כל שיר מוצגים האיורים המתייחסים אליו. רוב הצילומים צולמו ע"י עו"ד איתי פרוסט שעובד ביום כתובע פלילי, ובלילות וסופי השבוע מתעד גרפיטי ברחבי תל אביב.

     

על מאיירימים

"מאיירימים" הוא בית-ספר מקוון לאיור, שהוקם בזמן הקורונה ע"י ליאורה גרוסמן ואפרת לוין יפה. במאיירימים ניתן ללמוד את מקצוע האיור ברמה גבוהה ומעמיקה, לבנות או לחזק יסודות (רבים מהתלמידים הם בוגרי אקדמיות לעיצוב ואמנות), ללמוד את הקשר בין מילה לדימוי ולקבל ליווי ביצירת ספר ראשון. הלימוד המקוון בזום מאפשר השתתפות מגוונת ורחבה לאנשים מהפריפריה ומעבר לים, לחרשים (הזום מאפשר צפיה בשיעור ובמתרגמים לשפת-הסימנים בעת ובעונה אחת) ולאנשים עם מוגבלויות שלא מאפשרות יציאה פשוטה מהבית. הלימוד המקוון מפגיש  בין אנשים מתרבויות ורקעים שונים, שלרוב לא נפגשים ובכל זאת הפכו לחלק מקהילה תוססת, שרואה במאיירימים את ביתה האמנותי והמקצועי.

ליאורה גרוסמן מאיירת זוכת עיטור אנדרסן, חוקרת איור ישראלי ואוצרת איור, מקימת סדנאות האיור לחברה הערבית בחממת חקאיה. 

אפרת לוין יפה מפיקה ומנהלת הצגה בתחומי המוסיקה התיאטרון והטלוויזיה,  שעבדה עם מיטב האמנים בארץ (ריטה, אחינועם ניני, דנה ברגר, אבטיפוס)