אני הסתכלתי עלייך כשאת הסתכלת עליי

גידי גילעם / נעה גינזבורג / ענת מרטקוביץ'

04.01.2018-02.02.2018

שנת התערוכות חזון וכשלון

תערוכה זו תפתח את שנת התערוכות 2018, שתורכב כולה מתערוכות הסובבות סביב התמה 'חזון וכשלון'. על-ידי עיסוק בנושא הנבחר, מבקשים בגלריה אלפרד להרחיב את שדה המשמעויות הנרקמות בין המילים: חזון, הצלחה, כישלון, תכנון ואלתור, להעלות שאלות ביחס לגורמים המגדירים מושגים אלה ולפרק מוקדי כוח.

התערוכות שנבחרו ילוו באירועי פרפורמנס, הרצאות והקרנות, ובמהלך הקיץ מתוכננת תכנית רזידנסי של מספר אמנים שיצרו בחלל הגלריה בשיתוף הקהל.

בסדרת התערוכות 'חזון וכישלון', מבקשת גלריה אלפרד לבחון דווקא את ההזדמנויות האפשריות הטמונות בכישלון: ניסיוניות, שבריריות, חולשה, הססנות ובלבול. גלריה אלפרד מבקשת להפנות את הזרקור לתעוזה וללקיחת סיכונים הגלומות במילה כישלון. זאת, על מנת להציג גוונים נוספים בחוויה של עשיית האמנות ושל חוויית הצפייה.

אני הסתכלתי עלייך כשאת הסתכלת עליי

התערוכה "אני הסתכלתי עליך כשאת הסתכלת עליי" כוללת שלושה מיצבים שיצרו גידי גילעם, נעה גינזבורג, וענת מרטקוביץ'. התערוכה בודקת את יחסי הכוחות בין אמנים העובדים בשיתוף פעולה, בין האמן והיצירה שלו, ובין הקירות וההגדרות המכילים את כל אלה, ומציעה התייחסות משחקית וניסיונית לתהליכי היצירה וליחס לחלל הגלריה. גילעם, גינזבורג ומרטקוביץ' מבקשים לבדוק את הכוחות והקונבנציות המניעים את העולם האמנותי; הם מתעניינים בדרך בה ניתן לפרש ולנוע בין מדיומים אמנותיים שונים, באמצעות מעברים בין המרחב הציורי לבין המרחב הפיזי.

השלושה יצרו עבור החלל של גלריה אלפרד רישומי הכנה, שאותם החליפו ביניהם. עבודות כרישום, קולאז' או איור ממוחשב, אשר מתעלמות, לכאורה, מהדרישות המרחביות שמעלה המיצב. אין בהן מידות והן נעדרות ניסיון ליצור פרספקטיבה, להבנות עומק תלת-ממדי. כל אחת מן הסקיצות נתונה לקריאה ולפרשנות, ומאפשרת לצופה הבנה שונה מזו של היוצרת האחראית לה. כעת, על הסקיצה להיתרגם משפה אחת לשפה אחרת, ולבסוף לפעולה המתקיימת בחלל התערוכה. השלושה מתייחסים אל הגלריה כאל מרחב המקיים ערכים של במה או סט באמצעות חקירה מדיומלית המשוטטת בין דו לתלת-ממד.

גידי גילעם יוצר על-פי רוב הצבות פיסוליות המתבססות על ציורים עמלניים, מרהיבים ומרובי דמויות, פרטים וצבעים. הוא עוסק בתרגום מרחבי של אותם דימויים, שיוצאים מגבולות הקנבס ומתפרשים על פני מרחב הגלריה כולה. על המיצב הנוכחי שיצר גילעם בעקבות רישום ההכנה שקיבל מידיו מנעה גינזבורג, הוא מספר שלמעשה "דילג" מבחינתו על שלבי עבודה, שכן קיבל לידיו רישום גמור שכבר עבר תרגום אמנותי. בניגוד לעבודות שלו עצמו, הסקיצה שהגיעה לידיו מורכבת מדימוי אחד מרכזי, ולא מריבוי מוקדים ודימויים. גילעם, שמתעניין בהתנהלות הפיזית של הצופה בתוך מרחב הכלאיים הציורי-פיסולי, ביקש הפעם למסגר את הדימוי כאובייקט פיסולי על פודיום, ולנצל לשם כך את קירות הגלריה, כשהוא רותם אותם לשמש כגבולות הנייר של הסקיצה.

נעה גינזבורג יוצרת מיצבים תלויי מקום מתוך שהות ממושכת בחלל והתייחסות למאפייניו. בתערוכה הנוכחית שינתה גינזבורג את אופן עבודתה ויצרה אובייקטים, היטלי תאורה ורישומים בסטודיו, 5,000 מייל מהגלריה, וכעת היא משתמשת בחלל ככלי קיבול ולא כתבנית שממנה נברא המיצב. הסקיצה של מרטקוביץ' שהגיעה לידיה, איפשרה לה להוסיף ולהעמיק את המחקר התפיסתי והפורמליסטי שבו היא עסוקה כעת: שימוש בתאורה כאמצעי לצביעת חלל, והנחה של אלמנטים רישומיים, מגזרות נייר ואובייקטים זה לצד זה. גינזבורג עוסקת בחוויה התפיסתית שהם יוצרים מתוך הסמיכות הפיזית ביניהם, נפרדים אך זולגים זה למרחב של זה, בהשתקפויות ובצללים שהם יוצרים ומקרינים זה על זה, כל אלו מתגלים בעת תנועה בחלל, בשהות ובהתבוננות. היא משתמשת בחומרים שהם ברובם קלי משקל וערך חומרי, המאפשרים למה שבמרווח בין החלקים להתחדד.

ענת מרטקוביץ' יוצרת עבור חללים הנעים בין גלריות, ברים, משרדים ובמות. מרטקוביץ', שמתייחסת לעולם כאל תפאורה להתרחשות, מונעת בעיקר מן המעבר בין חומר לצורה. בעבודה המוצגת, היא בחרה להתייחס לסקיצה של גידי גילעם כאל סט. הסקיצה, העשויה בטכניקה של קולאז', מכילה דימויים רבים בעלי אופי פיגורטיבי-צילומי לצד דימויים גראפיים של צבעים וצורות. מרטקוביץ' העבירה את הקולאז' שקיבלה הפשטה חומרית ואווירתית ויצרה חלל שאותו היא מגדירה כ"אפטר פארטי בפארק השעשועים של אולפני דרום תל אביב". במיצב מחליפים הצופים את דמויות האנוש שמופיעות בסקיצה המקורית.

גילעם, גינזבורג ומרטקוביץ' עבדו על התערוכה דרך שיחה בהמשכים; פילטרים של מסכים, הפרשי שעות, ניתוקים וגליצ'ים. השיחה המסורבלת, המשעשעת, המצולמת והמקוטעת בין השלושה, נעשתה לחלק מתהליך העבודה, והגדירה מחדש את מרחבי העבודה של האמנים, את תפקידם בשיחה, ואת נקודת מבטם.

גידי גילעם, חי ועובד בתל אביב. בעל תואר בהיסטוריה ופילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב (2006) ותואר נוסף במחלקה לתקשורת חזותית מהאקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל (2010), זוכה מלגת D.A.A.D מטעם ממשלת גרמניה (2006) ופרס פלדהיים לסימנים בתקשורת חזותית (2010).

נעה גינזבורג, בעלת תואר ראשון באמנות חזותית ממכללת שנקר,  ותואר במדעי הרפואה והחיים מאוניברסיטת תל אביב, חיה ועובדת בניו יורק ובתל אביב ולומדת לקראת התואר השני באמנות בהאנטר קולג'. זוכת מלגות יצירה ושהויות אמן מאונסקו, ארטיס,עלמא, ואסיילום ארטס. 

ענת מרטקוביץ', חיה בתל אביב, בעלת תואר ראשון ממכללת שנקר ולומדת כעת לתואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים.