אפור בטון
ליאת אלבלינג
אוצר: שרון תובל
ALFRED EXPRESS #7 / 20.04.2012 - 24.04.2012
ליאת אלבלינג עוסקת במדיום הצילום ובגבולותיו. המדיום איננו עוד אותו אמצעי טכני הכפוף בפשטות לכישורים ולהכשרה של היד היוצרת אלא תופס מעמד עצמאי, והופך ממושא לנושא היצירה. פעם הוא נגלה יותר והופך לממשי, ופעם הוא נשאר במישור התפיסתי.
בתערוכה "אפור בטון", פעולתה של אלבלינג מתקיימת הן במישור הממשי והן בתפיסתי אך מוסיפה להתמקד במרחב שנותר בניהם, אשר בו מתקיימת מערכת יחסים סמיוטית של סדר ואי סדר, של ארעיות ומכוונות, של אינטימיות וחשיפה, של ריחוק והזדהות. תפיסתה את אותו חלל היברידי מוטלת כספק: היא ראשית חושבת אותו, מתחברת אליו, ואז מסמנת ובונה אותו. "אני מבקשת להתייחס למרחב ולזמן בהם אני פועלת, אלו המוכרים והפחות מוכרים לי, אשר ביחס אליהם אני מוצאת את מקומי, אלו המשקפים עבורי את יכולתי להימצא בכל רגע נתון בכל מקום אחר ובכך מבדילים את עצמם לנוכחתי, כדבריה.
יצירתה של אלבלינג, מבקשת לחקור את המתח שבין הסימונים המדודים והמוקפדים (המציאותיים) שטמנה בחלל לבין מהותם כחלק ממנו (הממשי). התוצאה היא מראה קשוח, מינימליסטי ומדויק של פירוק החלל והרכבתו על פי יכולת הראייה של העין. צביעת משטח מלבני על קיר ומסגורו, הצבת תמונה ממנה גולשת קורת עץ לחיצון כאקסטנציה של הצילום, זו גלישה אל מחוץ לסימונים אשר איננה חורגת ממהותם. הסימונים השונים מדגישים את כל האינטנסיביות שבין הכרתה של אלבלינג לבין תפיסתה את המרחב. בחלל, מוצבת עבודה שבה הסירה ליאת את הרגע הצילומי מעבודתו של הנרי קרטייה ברסון, יצרה רגע סובייקטיבי בחלל תפיסתי חדש המוצב בחלל ממשי, שאף הוא מורכב מחדש.
שרון תובל