שישה משתנים ואחד קבוע
יעל עמית
15.02.2008 - 19.01.2008
התערוכה עוסקת בגבולות. בקצה גבול היכולת. בפעולה, בשמירה על מתח, ביכולת היחיד תוך השתתפות באינטראקציה קבוצתית.
בתערוכה הוצגו שתי עבודות קיר. באחת יצרו שישה משתתפים ציור קיר משותף המזכיר חתך נוף – על ידי מילוי כל השטח שידם משגת בצבעי גיר שונים. הגבולות הפיזיים האישיים יוצרים גבול קולקטיבי. בנוסף ה"ציירים" היו כפופים לסט נוסף של מגבלות: היה עליהם לצייר רק על קיר אחד של הגלריה שנקבע מראש, היה עליהם ללבוש שחור, היה עליהם להחליף צבע גיר בכל כמה שניות, וניתנה להם הוראה לקשקש ולא לצייר או לייצר כל דימוי.
תהליך העבודה תועד בווידיאו והוצג בגלריה לצד הציור המוגמר.
העבודה השנייה גם היא ציור קיר של מעין יצור כלאיים המורכב משישה דימויי לוליינים ולולייניות. הדימוי הסופי הוא מבנה בלתי אפשרי של גופים במצבי מתח ואיזון מקסימליים. הדימויים משתקפים זה בזה ויוצרים עומקים ציוריים שונים על אף שטיחותם.
שתי העבודות, המוצגות זו מול זו, עשויות בשתי קיצונויות של אופני עשייה – האחת גרפית ובעלת סקאלת צבעים מצומצמת של שחורים ואפורים. השנייה צבעונית, מקושקשת, מופשטת. אולם שתיהן כפופות למערכת חוקים פנימיים נוקשים המתגלים לצופה בהדרגה, ומעלות שאלות על חוקיות וחופש ביחס לפעולה האמנותית.
