טלפון שבור
מיכל בנדרסקי / עדי בצלאל / דפנה גזית / אפרת גל / ראפת חטאב / דביר כהן־קידר / נועה ליברמן / מרגרט סטרוטר / גידי סמילנסקי / יעל עמית / יואב שביט / לנה דה־לו / שרה מרקס
אוצרות: נועה ליברמן / אפרת גל
03.10.2008 - 04.09.2008
לציון אירוע חגיגות השלוש שנים לגלריה אלפרד, נפתחה תערוכה קבוצתית שכללה את כל חברי הקבוצה, וביקשה לבחון השפעות אמנותיות הדדיות בין אמניה.
גלריה אלפרד היא גלריה שיתופית המונה 13 אמנים צעירים. לתערוכה זו יצרו חברי הגלריה מערכת של חוקים שעשויה לפתח מרחב השראה קולקטיבי המורכב מהשראה פרטית, מתוך ניסיון לזכך את התקשורת בין חברי הגלריה במישור האמנותי. עד עתה שיתוף הפעולה בין האמנים התבסס על האספקטים התפעוליים של כינון הגלריה, וכל אמן פעל על פי דרכו האמנותית באופן אינדיבידואלי. בתערוכה זו נעשה ניסיון לבחון את ההשפעות הסמויות הפועלות בין חברי הגלריה בתנאי מעבדה, על ידי יצירת תנאים וחוקים מלאכותיים.
על פי סדר אלפביתי של שמות המשפחה של חברי גלריה אלפרד, יצר כל אמן עבודת אמנות שהיא תגובה ליצירת אמנות שהועברה אליו מהקודם לו ברשימה. על ידי יצירת חוקים מלאכותיים, כגון הגבלת גודל, הגבלת זמן וכדומה, נוצרה מערכת סגורה של תקשורת דטרמיניסטית. תהליך העבודה התייחס בעיקר להשראה ולאו דווקא לדימוי מובהק המתקיים ביצירה. הפעולה אנטי־פולחנית ואינה נשגבת, אך רוויה ברפלקטיביות של הסובייקט הנשענת על הקנה הרצוץ של מושג הקולקטיב. ובכן האם קיים לא מודע קולקטיבי, או השראה קולקטיבית, המאפיינת את חברי הקבוצה?
שם התערוכה, טלפון שבור, קורץ לאופן הפעולה של יצירת התערוכה, אופן שבו מסר מסוים מועבר ומשתבש, הופך לדבר חדש. אך השם מרמז גם על הנושאים המרכזיים שמאפיינים את היצירות: ברובד הרחב, הכללי, דוק של עצבות ומלנכוליה עוטף את התערוכה. היא עוסקת בכשלי תקשורת, בדמויות בודדות ומנוכרות, בחשדנות, בפגיעה ופגיעות, בדרמה שעוצמותיה הודחקו למצבים אנושיים סטטיים. תחושות אלה עוברות כחוט מקשר בין כל העבודות, ומייצרות תערוכה אשר משקפת מצב חברתי שבור ומפורק, שנוצר מתוך שיתוף פעולה.
משתתפות: מיכל בנדרסקי / עדי בצלאל / דפנה גזית / אפרת גל / ראפת חטאב / דביר כהן־קידר / נועה ליברמן / מרגרט סטרוטר / גידי סמילנסקי / יעל עמית / יואב שביט / לנה דה־לו / שרה מרקס.