פרחים
גידי סמילנסקי
07.09.2007 - 11.08.2007
זיקתו של גידי סמילנסקי למסורת הציור המופשט הלירי ניכרת במבט ראשון בעבודותיו הנוכחיות, שבהן מתקיים מבט המבקש להרחיק ראות מעבר למוכר, לרומנטי ולנשגב: הציורים גדולי הממדים, המושפעים מרישומי טבע בוטנים בני המאה השמונה עשרה, מבוצעים בטכניקה מעורבת המשתמשת ביריעות נייר עיתון תעשייתי, לכה, פחם סינתטי, צבעי מים ושמן. בתהליך העבודה, שדה פחם הנרשם מצדו האחורי של הדף נחשף במידה משתנה דרך כתמי שמן, מים ולכה, הנספגים בנייר ומשנים את טבעו. צבע שמן גולמי, המונח על הנייר ישירות מהשפופרת, יוצר דימויים אקספרסיביים ופיוטיים כאחד. אופן ציור זה, הבא לחקור מרחבים של חומר ושל דימוי, יוצר עבודה פיסולית בנפח של נייר עיתון.
בעבודות מתהווה ציר צפייה בין שני סוגי התבוננות: המבט אל האופק מזמן צפייה בציור השלם, אך חומריותו הנוכחת ושפתו המחוספסת של הציור מזמנות מבט דקדקני – כבחינת תפרחות פרחים מבעד לזכוכית המגדלת של החוקר. כך נסוג המוכר, והצופה נחשף לאיכויות האקספרסיביות של הציור, רוויות טקסטורות וג'סטות.
אופן עבודתו של סמילנסקי יוצר דיסוננס עם האובייקט המצויר, מתאווה אליו וזונח אותו, כחתירה תמידית אל ספֵרה הרמונית בלתי מושגת. בתוך החומריות התעשייתית הגסה מוצא סמילנסקי גאולה ופשרה: יצירת האמנות.
