קיסימי
נועה ליברמן
04.08.2006 - 08.07.2006
נועה ליברמן מציגה תצלומים של הגוף הנשי, של דימוי הגוף ובתוך כך הדימוי העצמי הנשי הקולקטיבי. התצלומים עוסקים בכוח, בחלופה הנשית לכוח הגברי, במאבק על הקול הנשי. קיסימי היא המילה הסווהילית לדגדגן. הבחירה בשפה הסווהילית נעשתה בעקבות שבט אומוג'ה שבקניה, המקיים חברה מטריארכאלית. הנשים מנהלות את כל האספקטים בחיי השבט, הן בעלות חופש פעולה ולא נתונות תחת מרות גברית. שם התערוכה מבקש לכנס את העבודות תחת סימן אחד, ליצור חלופה למושג "פאלוס" הגברי, אשר אין לו מקבילה נשית באוצר המילים התרבותי שלנו. הדגדגן הוא מרכז העונג הנשי אשר אינו זקוק לפאלוס, למהות הגברית, על מנת להגיע למיצוי.
מתוך גישה זו מציעה ליברמן מבחר של תצלומים אשר מציגים את גוף האישה מפורק, מקוטע, אך כל חלק מביע עוצמה נשית מסוג שונה. ליברמן מפרקת את הדימוי הנשי כדי לבנות מחדש סיפור כוחני ומלא מכאוב. שתי דמויות נשיות מופיעות במלואן. באחת בוחנת האישה את עצמה, ובשנייה שולחת מבט חודר אל הצופה. ליברמן מביימת את הסצנות והאובייקטים השונים בסביבה סטרילית. האובייקט המצולם מקבל במה שלמה, מבט ממוקד וחקרני. כל זאת בהמשך לבחינה העצמית, למבט הפונה פנימה. חלק מן התצלומים תיאטראליים ודרמטיים וחלקם מאופקים אך אוצרים בתוכם דרמה, שיירי סיפור או ביוגרפיה.
האובייקטים המצולמים שייכים לעולם הדימוי הנשי המסורתי, ועוסקים בשאלות של אסתטיקה. אך הם תמיד בודקים את גבולות הכוח של דימוי הגוף הנשי, ושואלים היכן עובר הקו הדק שבין הפיכת אותו דימוי נשי למדכא הקול הנשי, ובין הפיכתו לקול נשי חדש. בתצלומים אלו הגוף הנשי אינו נחלת הרבים, הוא אינו מציע או מגיש את עצמו לקהל בצורה אוהדת. הגוף הוא חלק ממסע אישי, רפלקציה עצמית הבוחנת את הנשיות.
