שלג דאשתקד
אפרת גל
19.05.2006 - 22.04.2006
בתערוכה שלג דאשתקד האמנית מעלה מקומות רחוקים ונוסטלגיים ובודקת את הרלוונטיות שלהם לכאן ועכשיו. הציורים מביטים אל העבר, החומרים הם חומרים ישנים, והם מסתירים מאחוריהם סיפור, ניצולים מתרבות אחרת, שרידים שהובאו לארץ ישראל מגרמניה על ידי פליטים נמלטים, סביה של האמנית.
במרכז התערוכה עומד ספר ציורים שהשתייך לסבתה של האמנית, אשר הייתה מורה בעיר קלן שבגרמניה. ספר זה, משנות השלושים של המאה העשרים, מציג רישומים פשוטים בקו של דימויים יומיומיים. באחד מהציורים בתערוכה משולבת כריכת הספר, והרישומים הקוויים בעבודות אחרות נעשו בהשראת הרישומים שבספר, העשויים בחסכנות ובדיוק.
בעבודות משולבים חומרים וחפצים שנאספו ממשפחתה של האמנית – נייר מכתבים מהמפעל המשפחתי לצבעים, ממחטה שהשתייכה לסבתה של האמנית או שאריות עור ממפעל לפרוות של קרובי משפחה. הציורים נוצרו בטכניקות מעורבות, תוך שימוש בהכתמות, בנזילות ובהדבקות של כל מיני חומרים, וגם תוך שימוש בקמח או בעדשים וברקמה, כמו רישום בחוט על רשת יתושים.
בציורים היבטים צורניים שונים של שלג. שלג כמעטה כבד שמכסה, אך לבסוף נמס וחושף. שלג נופל ופתיתי שלג מורכבים כמעשה רקמה או תכשיט. זה היה נוף מולדתם של אותם מהגרים, ועבור האמנית ילידת הארץ זהו נוף זר ורחוק. שלג גורם לדיסאוריינטציה, מעלים את סימני הדרך ומוחק את סימני ההיכר. התחושה כלפי השלג היא דו־ערכית כמו היחס לגרמניה. השלג מושך ומטיל אימה בו־זמנית.
זוהי פנטזיה אירופית המורכבת מחומרים הנגישים לאמנית ישראלית עכשווית – שאריות של העבר וחומרים דלים מקומיים. הנוף אירופי וישן, אך המבט ישראלי ועכשווי. הנופים והעולם התרבותי שמציגים הציורים רחוקים מן התמונה הישראלית. מכאן השלג הוא אקזוטיקה.
