גן יחיד
יעל עמית
20.03.2009 - 28.02.2009
המיצב גן יחיד הורכב בעיקרו מאלמנטים אדריכליים ופיסוליים של גינות ופינות נוי. מערכת הסימבולים שמהם הורכב המיצב התכתבה עם אסתטיקה דתית ורוחנית מתרבויות של המזרח הרחוק ומתרבות המערב.
הגן, מעשה ידי אדם, הוא מקום שבו יכול האדם המורגל לחיים העירוניים להימצא בסביבה "טבעית" ללא החרדות הכרוכות ביציאה אל הטבע הפראי, והוא מהונדס כולו על מנת לשרת כמיהות אנושיות של פנאי, הרהור והשבת הנפש. כמונח סימבולי, מתחבר הגן בדרך כלל עם דימויי מיניות, פוריות ופריחה. שם התערוכה, גן יחיד, הוא פרפרזה לספר השירים "שני גנים" של יונה וולך, העושה שימוש רב בדיאלקטיקה ובסימבוליזם בהתייחסותה למושג "גן". אצל וולך מתבטאות חרדות קיומיות ומיניות דרך דימויי הגן באופן כזה שהוא יוצא משליטה וחודרים אליו אלמנטים פראיים.
במיצב גן יחיד כל האלמנטים החיים נלקחו מן הגן: הצמחייה והאדם. הגן היחיד מבקש לבחון את הארכיטקטורה של אותן כמיהות ומשאלות תוך שימוש בחומרים אותנטיים – חצץ, חלוקי נחל, אבנים וולקניות – והפיכתם לייצוג של עצמם תוך שמירה על מתח בין צורניות גיאומטרית נקייה ובין אלמנטים מפוזרים או נזילים. המיצב עסק בייצוג הגן כמרחב תלת־ממדי מחד גיסא וכהשתקפות חלולה או מושטחת מאידך גיסא.
