מינים / Sitting

 טליה רז / איתי שמואלי

אוצר: גידי סמילנסקי

07.05.2010 - 15.04.2010


 

 

רז מציירת מתוך דימויים מצולמים, שלקוחים ברובם ממגזינים של אופנה, צילום או אמנות. היא נמשכת לדימויים שבהם היא חשה דו־משמעות או מתח, או מזהה דבר מה המורכב מכמה אלמנטים לא תואמים. חוסר בהירות מינית הוא תמה שמעניינת אותה במיוחד. הדמויות שהיא מציירת בדרך כלל מחופשות או לובשות פרסונה מסוימת, אך הטרנספורמציה שהן עוברות אף פעם לא שלמה. תמיד נשאר פער או רווח כלשהו בין האדם ובין הדמות שהוא לובש.

אזורים שונים בציור מטופלים ברמות שונות של פירוט. רז שואפת להשאיר את התפרים והטלאים נראים לעין, ולבטא באמצעות חוסר העקביות את אי־השלמות שקיימת אצל הדמות. רוב העבודות שיוצגו בתערוכה הן עבודות מתוך פריימים מבוימים, שבהם הדמות מתבוננת אל הצופה ומציגה/מתריסה את הפרסונה שהיא לובשת.

נקודת המוצא המשותפת של איתי שמואלי וטליה רז בשני גופי העבודות המוצגים בתערוכה היא הרגע הקפוא שתופס הצילום או הפריים הקולנועי. הפריים אוצר בתוכו דרמה שאותה מבקש הציור להעצים, לפרק ולהרכיב מחדש. 

 

איתי שמואלי // "Sitting"

"Sitting" הוא המושג המתייחס לישיבה של הצייר מול המודל המצויר, כאשר הדגש הוא על יחידת הזמן הקפואה והסטטית שמתוכה נולד הציור. עולם הדימויים של שמואלי לקוח מתוך פריימים של סרטי קולנוע, בעיקר סרטי אימה סוג ב' וסרטי סטודנטים. בעבודותיו הוא מייצר מתח בין הדימויים הפיגורטיביים ובין החלל הציורי שבו הם מתקיימים. השימוש בטכניקה של ציור שמן מסורתי מאפשר לשמואלי עבודה אטית שתורמת לאלסטיות שבבניית הסצנה, וכך הוא "מביים" את הפריים מחדש.

 

טליה רז // "מינים" (Species)

רז מציירת מתוך דימויים מצולמים, שלקוחים ברובם ממגזינים של אופנה, צילום או אמנות. היא נמשכת לדימויים שבהם היא חשה דו־משמעות או מתח, או מזהה דבר מה המורכב מכמה אלמנטים לא תואמים. חוסר בהירות מינית הוא תמה שמעניינת אותה במיוחד. הדמויות שהיא מציירת בדרך כלל מחופשות או לובשות פרסונה מסוימת, אך הטרנספורמציה שהן עוברות אף פעם לא שלמה. תמיד נשאר פער או רווח כלשהו בין האדם ובין הדמות שהוא לובש.

אזורים שונים בציור מטופלים ברמות שונות של פירוט. רז שואפת להשאיר את התפרים והטלאים נראים לעין, ולבטא באמצעות חוסר העקביות את אי־השלמות שקיימת אצל הדמות. רוב העבודות שיוצגו בתערוכה הן עבודות מתוך פריימים מבוימים, שבהם הדמות מתבוננת אל הצופה ומציגה/מתריסה את הפרסונה שהיא לובשת.