מסרים סותרים

אסיה וקסלר / דפנה שביט / מאיה זהבי / שמרית קרני

ליווי אוצרותי: מיכל קליסקי

11.07.2019 - 10.08.2019

 


מסרים סותרים

במרכז התערוכה עיסוק בחוויה האנושית המתסכלת של חוסר האפשרות לקיים תקשורת רציפה ולכידה, המובנת באופן זהה לכל השותפים בשיחה. האמניות מתמקדות בשיבושים בתהליכים של תקשורת והעברת מסרים. בתערוכה מוצגות עבודות הבוחנות את מנגנוני הצפייה המקובלים, את הצורך הבסיסי ביצירת משמעות או מסר דרך דימויים, ואת האפשרויות שהשיבוש מציע.

בעבודות שנעות בין צילום, וידאו, פיסול ומיצב מופיעים אלמנטים זרים שמייצרים הפרעה בקריאת המסרים על ידי שיבוש הדימויים והרצף ה"הגיוני" של הצבתם. המסרים מומרים, מתפרקים, ובסופו של דבר לא נאמרים או נשמעים, כך שמתאפשרת פרשנות מחודשת. ההפרעות מסמנות את אשליית ההבנה. בצורות מגוונות של פירוק והפרדה, אובדן הדימוי מייצר עמדה ביחס לצפייה עצמה.

המיצב 'תא' המשותף לכל האמניות, נבנה בהשראת "סנוזלן" (Snoezelen): שיטת טיפול בסביבה רב חושית שנועדה לטיפול בלקויות שונות במערכת העצבים המרכזית (מוגבלות שכלית התפתחותית, פיגור שכלי, דמנציה, מחלות נפש ולקויות תקשורת על הקשת האוטיסטית). השיטה מסייעת לפתח מיומנויות תקשורת עם הסביבה דווקא באמצעות שהייה בחלל "מנותק" שיוצר גירוי. "תא" הוא מיצב הבנוי כחלל קובייתי לבן, מרופד ומוחשך, ממנו נצפית הגלריה דרך קאמרה אובסקורה.

מאיה זהבי מציגה שתי עבודות וידאו: באחת, הפוקוס נע לאורך מישורי הצילום בחוסר החלטיות. בשניה, אורו של סורק נע בקצב אחיד, חושף מילים פזורות ומרכיב שיר מקוטע שאינו יכול להיקרא כמקשה אחת.

במיצב 'Night' של שמרית קרני, מופיע דימוי אחד ויחיד החוזר על עצמו שוב ושוב, כשבכל הופעה נחשף בו אזור אחר. בנוסף, מוצב וידאו המציג צילום סטאטי של טבע פראי, זהו צילום לילה שריצודי אורות מכניים מאירים אותו, ומייצרים תחושת אימה.

דפנה שביט מתייחסת אל קו האופק בעבודתה 'Swell'. זהו מיצב קינטי מינימליסטי המורכב משישה לוחות הנעים בתנועה בלתי מסונכרנת. קו האופק נשבר והדימוי אינו מצליח להופיע במלואו.

אסיה וקסלר מציגה מספר עבודות בהן נוצרה חבלה מכוונת בדימויים: פסל גיאומטרי שעליו הדפס שמש מציג דימוי שנוצר מצילו של שיח מחוץ לביתה; קופסה שחורה השומרת בתוכה דימויים חבויים; קופסת אור מאולתרת ובה דימוי ממגזין צילום, שהתאורה המצועצעת מאחוריו חושפת את צידו החבוי וטוענת אותו בתוכן אקראי.

מאיה זהבי ואסיה וקסלר, מציגות עבודה משותפת שבה הן מארגנות דימויים בשורות, בדומה לאופן סידור טקסט. דימוי יחיד מתורגם לנקודה וקו, ומרכיב טקסט בכתב מורס.

על האמניות והאוצרת:

שמרית קרני, ילידת 1982, חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת B.Ed.FA בהצטיינות, המדרשה לאמנות. אמנית רב תחומית בעלת זיקה לצילום.

אסיה וקסלר, ילידת 1988, בוגרת B.Ed.FA בהצטיינות, המדרשה לאמנות. עוסקת בעיקר בצילום. מלמדת אמנות ומלווה רגשית בביה"ח ספרא לילדים.

מאיה זהבי, ילידת 1982, B.Ed.FA המדרשה לאמנות, בוגרת בהצטיינות בתחום האמנות, עוסקת בצילום ופיסול. מלמדת אמנות בתיכון אלון, רמת השרון, המדרשה – הפקולטה לאמנויות, בית ברל. 

דפנה שביט, ילידת 1988,  בוגרת B.Ed.FA המדרשה לאמנות. חיה ויוצרת בתל אביב. עוסקת בפיסול, מיצב וכתיבה.

מיכל קליסקי, בוגרת B.Ed.FA המדרשה לאמנות. עוסקת ברדי מייד ופרפורמנס. מדריכת אמנות במוזיאון מובי בת ים ובמוזיאון נחום גוטמן תל אביב.

 
 

שנת התערוכות Burn Your Bridges Down: 

התערוכה ‘מסרים סותרים' היא החמישית בשנת התערוכות 2019 שמוקדשת לתערוכות המתייחסות לתמה Burn Your Bridges Down.

המילה "גשר", המתארת מבנה פונקציונלי ארכיטקטוני המחבר בין שני מקומות, משמשת גם כמטאפורה שגורה בשפה, וההוראה burn your bridges down מייצגת טקטיקת התמודדות במצבי מצור או רדיפה.

גשרים מסמלים טריטוריות פיזיות ונפשיות, שינויים ומעברים בין תקופות וקשרים בין-אישיים. אנו רגילים לחשוב שצמיחה והתקדמות מבוססות על רצף וגישור על פערים. אולם, לעתים, הדרך היחידה להתקדם הלאה, להמציא את עצמנו מחדש, להתרומם מזיכרונות וממערכות יחסים, היא ניתוק היחסים באופן בלתי הפיך; שריפת הגשרים כך שלא נוכל עוד לחזור לאחור, ולא נאפשר לשדי העבר להוסיף ולרדוף אותנו.

בשנת התערוכות 2019 נבחן המושג burn your bridges down ממגוון היבטים: אישיים, אינטימיים, פוליטיים, היסטוריים, מגדריים וחברתיים.