חבל טבור

תערוכה קבוצתית: רות אור, שרית אכטנברג, מיכל בלייר וספא קדח

אוצרת: שלומית ליוור

11.07.24 - 10.08.24

 
 

חבל טבור

רות אור, שרית אכטנברג, מיכל בלייר וספא קדח
אוצרת: שלומית ליוור


התערוכה הקבוצתית "חבל טבור'', עוסקת בהעברה בין-דורית. האמניות רות אור, שרית אכטנברג, מיכל בלייר וספא קדח מציגות עבודות במדיומים שונים, כגון: וידאו, פיסול, רישום וטקסטיל. האמניות בוחנות את המורשת המשפחתית שלהן, הן במובן האישי-פרטי והן במובן הרחב והסימבולי. הן מחפשות אחר דימויים וחומרים שמחזירים לחיים את העבר שטבוע בהן, דרך גופן ודרך הפעולות שהן עושות. 
המיצבים הפיסוליים (אור ובלייר) ועבודות הוידיאו  (אכטנברג וקדח), בודקים את האופן בו זיכרונות הילדות והסביבה התרבותית בה גדלו האמניות, שלובים באופן בלתי נפרד ב"כאן והעכשיו''. היוצרות בוחנות את האופן שבו העבר מהדהד בהווה - במטרה לצקת פשר לחייהן.  אף כי היחס לעבר, למשפחה ולמורשת הוא לעיתים אמביוולנטי ומתריס, מתברר שוב ושוב כי פעולת ההתנגדות רק מאששת את הדומיננטיות שלו.
ההצבה של העבודות בחלל מייצרת מסלול הליכה המנתב את תנועת הצופה קדימה ואחורה. עבודות רבות הן בעלות שקיפות או חריצים, מה שמאפשר לצופה להציץ למה שניצב מאחוריהן. תליית העבודות מתייחסת לכך שההווה מכיל תמיד באופן סימולטני הן את העבר והן את העתיד. על מנת שנוכל לחיות חיים של חופש, עלינו להתייצב מול המטען שקיבלנו בתורשה ולהתמודד עימו.

על האמניות והאוצרת

רות אור, Ruth Orr
ילידת 1971, אנגליה. חיה ויוצרת בקיבוץ רמת הכובש. חברה בגלריה השיתופית "נולובז". עוסקת בפיסול וברישום. תואר שני MFA באוניברסיטת חיפה (2021), תואר ראשון במדרשה לאמנות, בית ברל (2003).  הציגה תערוכות יחיד, ביניהן  "ציור קיר ללא כותרת" בגלריה נגא, "ימי חול" במוזיאון רמת גן, "תלכיד" בגלריה העירונית ראשל"צ, ועוד. השתתפה בתערוכות קבוצתיות, ביניהם "אמנות ישראלית צעירה", ברמן, גרמניה, "מעבר לדף", בית טיכו, מוזיאון ישראל, ירושלים, "מצבי קיצון, נייר ישראלי", מוזיאון ארץ ישראל, ת"א. 

שרית אכטנברג,  Sarit Achtenberg
חיה ויוצרת בתל אביב. עוסקת בציור, רישום ווידאו. בוגרת תואר שני MFA באוניברסיטת חיפה (2021), תכנית לימודי המשך באמנות "השנה החמישית" קלישר, תל אביב (2004), האקדמיה Art Student League NY (2001). חברה בגלריה השיתופית "בנימין". הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בין היתר במוזיאון רמת גן, מוזיאון העיצוב חולון, סדנאות האמנים בתל אביב, בית האמנים תל אביב, גלריה מחניים, גלריה לאמנות עין הוד גלריה בנימין ועוד. עבודותיה נמצאות באוסף בנק לאומי, אוסף אוניברסיטת חיפה ואוספים פרטיים.

מיכל בלייר,  Michal Blayer
אמנית רב תחומית (1984), חיה ויוצרת בגליל. מתמקדת במיצב, פיסול בחומרים שונים ובציור באקוורל. תואר שני MFA  באוניברסיטת חיפה (2021), תואר ראשון באמנות וחינוך במכללת "אורנים" (2014), חברה בגלריה בנימין. מציגה תערוכות יחיד וקבוצתיות בתערוכות רבות בגלריות ובמוזיאונים כמו מוזיאון רמת גן, מוזיאון חיפה, גלריה חנינא, גלריה ביתא, ועוד. זכתה בפרסים ומענקים ביניהם מענק ''הקרן ליוצרים עצמאיים'' של משרד התרבות (2023) ופרס "אמן צעיר מבטיח" של משרד התרבות והספורט (2014).

ספא קדח, safa kadah,  صفا قدح
ילידת 1982, כפר סנדלה. חיה ויוצרת בכפר מנדא. אמנית רב תחומית, יוצרת בוידאו ארט, מיצב ופיסול בחומרים שונים, בעיקר טקסטיל.  בוגרת בהצטיינות תואר שני MFA באוניברסיטת חיפה (2021), ותואר ראשון בהצטיינות, באמנות יצירה (2018). הציגה בתערוכות קבוצתיות ביניהן בבית הגפן, ספריית אוניברסיטת חיפה, מרכז אדמונד דה רוטשילד, פסטיבל מתחת לפנס, פסטיבל אפוס, ועוד. השתתפה בתכניות מחקר ושהות בבית הגפן, ובאום אל פחם. 

האוצרת - שלומית ליוור - Shlomit Liver
אמנית רב-תחומית ואוצרת, חברה בגלריה השיתופית "בנימין". חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת המדרשה, בית ברל (1996) ובעלת תואר שני MFA בהצטיינות, מאוניברסיטת חיפה (2010).  החל מ 2015 אצרה תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות.

שנת התערוכות 2023-2024 בין השמשות: סוף - סף - מוסף.
העת הנוכחית מתאפיינת בתחושה של דחיפות שעלולה להוביל לחד-מימדיות, אולם היא גם מזמנת התייחסות מורכבת והתבוננות "מולטי-פוקלית". לא ניתן לדבר על ההווה מבלי להתחשב בעבר ולבנות את העתיד.
סוף: תחושת הסוף הקרב שורה באוויר, הגבולות נחצו, סדרי העולם התהפכו, הנחות שהיו אקסיומות מוטלות כעת בספק, המובן מאליו אינו מובן עוד. מהו טוב ומהו רע? כיצד ניתן להבדיל? המילה "סוף" מסמנת את החלק הגומר, הנקודה בה הדבר חדל להתקיים. 
סף: הסף הוא שער, פתח שחייבים לעבור דרכו במאבק להחזרת המשמעות, הטעם ואמות המידה. כדי להחלים צריך להסכים לשהות במרחב הסיפי, בחורבן ובאי-ידיעה, להסכים לפגוש באובדן, בפשרה ובהשתנות. להתחכך בקצוות, לטעום את האפר. 
מוסף: השהייה בתוך תחושת החידלון, החרדה והאימה מאפשרת, בסופו של דבר, נביטת תקווה. מתוך התבוססות במקומות נמוכים, סדוקים ושבורים, מתוך המחלה, הפרידה, האובדן וקריסת המערכות, נובט זרע שמפיח חיים חדשים בתודעה ובגוף ומסייע באיתור הכוחות הגלומים בהם. 

سنة المعارض، الشّفق: نهاية - عتبة - مُلحق
يتميّز الوقت الحالي بشعور الإلحاح والذي قد يؤدّي إلى أحاديّة الأبعاد، ولكنّه يستدعي أيضًا اهتمامًا مركّبًا و"متعدّد البؤر". من غير الممكن التّحدّث عن الحاضر دون أخذ الماضي بالاعتبار ثم بناء المستقبل.

نهاية: شعور النهاية القريبة يحلّق في الفضاء، تمّ تخطّي الحدود، انقلبت أنظمة العالم، الافتراضات التي كانت بديهيّة يتم التشكيك بها الآن، المفهوم ضمنًا لم يعُد مفهومًا. ما هو الخير وما هو الشّر؟ كيف يمكننا التمييز؟ الكلمة "نهاية" تشير إلى الجزء النّهائي، النقطة التي يتوقّف بها الشيء عن الوجود. 

عتبة: العتبة هي بوابة، فتحة يجب المرور خلالها في الصّراع لإرجاع المعنى، الذّوق والمعايير. من أجل الشّفاء يجب على المرء الموافقة على المكوث في الحيّز العتبيّ، في حالةٍ من الخراب والجهل، وأن يوافق على الخسارة، التّسوية والتغيّر. أن يحتكّ في الحواف، وأن يتذوّق الرّماد.
مُلحق: إن البقاء داخل الشعور بالعجز والقلق والرعب يسمح في النهاية بإنبات الأمل. من خلال الهزيمة في أماكن منخفضة، متصدّعة ومكسورة، من خلال المرض، الفراق، الضياع وانهيار الأنظمة، تنبت بذرة تبث حياة جديدة في الوعي وفي الجسد وتساعد على تحديد القوى الكامنة فيهما.