אוסי ילון

מאז סיום לימודי במדרשה, גיבשתי שפה ויזואלית שמטרתה העיקרית לצור דיאלוג עם הקהל. כאמנית, אני מאמינה שניתנה לי האפשרות לייצג באופן גשמי תת-מודע קולקטיבי, מכנה משותף רחב.

מעניין אותי לחקור איך ניתן לתרגם רגש לצורה, רעיון לחוויה חזותית, כיצד התפיסה הסובייקטיבית שלי משליכה על העולם ומתחברת אתו.

בעבודותיי בשנים האחרונות נעה בין עבודה במרחב הציבורי – מגע ישיר עם קהל בהצבות המייצרות אינטראקציה עם העוברים והשבים. בשלב השני  יצירה אינטימית בסטודיו: פיסול, ציור, רישום ומגוון טכניקות מעורבות. הציורים מתאפיינים בצבעוניות חזקה וחומריות. בנוסף, משתתפת בפרויקטים חינוכיים, אוצרת,מארגנת ומנחה סיורי אמנות עכשווית ועוסקת בהוראת אמנות בקבוצות קטנות. כמו כן הוזמנתי מספר פעמים לתכנית שהות אמן במדינות שונות.

עבודת האמנות נעשית בסדרות בהתאם לנושאים בהם בוחרת לעסוק במגוון תחומים ,כמו המסורת היהודית, סיפורי התנ"ך, תהליכים הלקוחים מחיי האישיים ועוד. לדוגמא : סדרת "האושפיזין". רצף עבודות במדיומים שונים, בהן השאלתי מהמסורת את עיקרון הזמנת האבות הארכיטיפיים לסוכה .י צרתי רשימה חדשה של אורחים אשר אמורים לעזור ולהעצים אותי בתחומים שונים בחיי, כשם שהאבות מאצילים מרוחם על יושבי הסוכה. כלומר, לעיתים ,האמנות מתפקדת כמעין מכשיר אשר טעון ביכולות כמעט מאגיות לחולל שינוי. הסדרה האחרונה עוסקת בשיבוש של הסדר הקיים ,דרך התמה של "אישה וכד, באמצעות ציור כלים המונחים על בלימה במרחב הביתי או יצירה בחומר של מדפים משובשים.

ההצבות במרחב הציבורי הינן "תלויות מקום " ופועלות מול קהל כעין מיצג. לאחרונה השתתפתי בתכנית שהות אמן באסיסי אשר באיטליה. עבודתי עסקה בהכרת תודה לפעילות ההרואית של תושבי העיר שהצילו מאות יהודים בעת הכיבוש הנאצי בשנת 1943.לפני מספר שנים  הצבתי במבנה מיוחד באוניברסיטה של וינה, עבודה שהנושא שלה הוא "ליל הבדולח". העבודה במרחב הציבורי מוצבת לעיתים רק לכמה שעות אך ההשפעה שלה מאוד מהותית.

בעבר עסקתי בקולנוע דוקומנטרי בתפקידי תחקיר ועריכת תוכן. בעיקר סרטים בנושא האמנות הישראלית. היום אני תלמידה בתכנית לתואר שני באוריינות חזותית בסמינר הקיבוצים. הכלי המחקרי משמש אותי בכל פעם שאני מפתחת נושא כשאחד המרכיבים העיקריים הוא לימוד מעמיק של התוכן אשר מעניין אותי.

אתר פורטפוליו

קורות חיים