בטרם טרף(*)
גידי סמילנסקי
אוצר: יונתן הירשפלד
ALFRED EXPRESS #4 / 29.03.2012 - 02.04.2012
בתערוכה 'בטרם טרף' שני דיוקנאות, שני אובייקטים "רדי מייד" ועבודת וידאו במסך מפוצל.
עבודת הוידאו "יומן ואיש ישן" מתארת מסע משותף לפולין של האמן ואביו. סמילנסקי העמיד יומן מצולם ואירגן את התנאים כך שתינתן האפשרות לאב לדבר אל הבן הישן בשעות הבוקר ולאמן לדבר אל אביו הנרדם מוקדם בערב. השיח בין הער לישן משחרר את המחסומים הרגשיים שמעמידה השיחה הרגילה אך במחיר של היעדר הנמען. או גרוע מזה, היות הנמען נתון ברמה שאתה מדבר אליו ישירות אל תוך תת המודע.
הוידאו נערך כך שהוא מונע מהצופה את "ההתענגות על המובן" – החטטני, הצהוב, ומשאיר אותו עם האסתטיקה של אינטימיות אבודה הנאבקת על שיקומה.
כך גם הציורים, דיוקן אביו של האמן ודיוקן עצמי, שנמנעים מסיפוק מושלם של תשובה לשאלה "איך הוא נראה?" וממירים אותה בעדות מורחקת כמו רטט מיתר המדווח על צליל, של הרגישויות שמושא הציור מעורר ושהאמן עצמו חווה. הדמות נוצרת מהחוויה המצטברת של הרהורי צבע על בד.
שני האובייקטים התלויים מנגד, נושאים אף הם בתוכם תחושת אבדן והחמצה.הפתק של האמא, המתנצל, וחומל, שיש בו מעט פיוט הומור וקצת רישום ומולו הציור, "רדי מייד" ובו יהודי גלותי היושב בחשיכה ולומד. שניהם מתפקדים כאובייקטים שברמת הדימוי וכשלעצמם מצביעים אל דבר מה שנעלם ואיננו עוד.
וכך, בין העוגה שאיננה והיהודי שאיננו ובן הזוג לשיחה שישן ומושא הציור שחמק מזוועת התיאור המושלם, הסופי, המובהק, מוצא עצמו הצופה משקם תבנית של נפש, שגם בה, כמובן, אין לאחוז.
הירשפלד
(*) " שבע פעמים אמר הזאב לגדי, חדל. רק אחר כך טרף. " - נתן זך
התערוכה מציגה שני דיוקנאות, שני אובייקטים "רדי מייד" ועבודת וידאו במסך מפוצל. העבודות רוקדות ריקוד עדין, פשוט, בצעדים מדודים מסביב לדראמה משפחתית. זו המעצבת את האמן בשלבים שונים של חייו, על דרך השלילה וההתנגדות כמו גם בדרכים האחרות. זוהי תערוכה מהורהרת, השטה על מלנכוליה מתוקה, מענגת, מכוונת לצבוט את הצופה בחלקת הבשר החשוף של הדראמה האישית שלו.