גן חיים

אלי אהרוני כגן

אוצרת: עדיה פורת קליגלר

ALFRED EXPRESS #9 / 04.05.2012 - 08.05.2012


 

 

דרך צילומים מעובדים של חיות מדברת אלי אהרוני-כגן על בני אדם, רגשות ומצבים נפשיים.

בעלי החיים על צורותיהם הייחודיות מייצרים אפשרויות בלתי מוגבלות להשלכה סימבולית, במבטן של החיות משהו אנושי, מחוותיהן משרטטות משמעות אפשרית לעולם פנימי, עליבותן או אצילותן מגלות עולם של יצרים, תחושות, וארכיטיפים של רגשות. בעלי החיים פוסעים כמו בתוך אגדה, מגלמים לבוש סמלי לפחדים, לתסכולים, ליצרים, ולשאיפות המודחקות והלא מודעות.

עדר החיות מהלך כשפת סמלים יונגיאנית תת-הכרתית של הנפש האנושית, החיות השונות נעות כצללים של תכנים לא-מודעים, בצעדם אל עבר זהות עצמית אנושית.

בספרות האגדות מפגש עם בעל חיים הוא מפגש רב-מימדי: בעלי חיים מייצגים את הפן היצרי, הראשוני והפרוע שבאדם, וכן יכולים להיות פגועים, פצועים וחסרי ישע. דמות החיה מעוררת בקורא השתקפות פנימית שלה, דבר היכול לעורר את בבואת המטפל הפנימי שבו.

בפסיכולוגיה היונגיאנית מדובר על המרפא הפצוע (wounded healer), המטפל כמרפא שיכול לטפל דווקא עם הצד הפגוע שלו, הפצוע, האמפטי. במיתולוגיה היוונית, המורה של אומנויות הריפוי הוא כירון הסנטאור, אשר סובל מפצע כרוני שאינו נרפא , ופצע זה מקנה לו את הידע והרגישות לאמנויות אלו. כהשתלשלות של סוגיית "המטפל הפצוע" של יונג, נידונה סוגיית החיה הפצועה או חסרת האונים בספרות הפסיכולוגית כמעודדת את כוחות הריפוי של המטפל 1. "המרחב הזה, שנוצר בין החיה הפצועה, המטפל והמטופל, הוא נקודת המפגש של הכאב והפגיעה של שלושתם- אבל גם של כוחות הריפוי". 2.

הטענת דימוי החיה במצבים נפשיים מתאפשר ע"י "לישת" הדימוי במעבר בין מדיומי הצילום והתחריט לסירוגין. ההשתלשלות הטכנית של מהלך העבודה, פירוק הדימוי הצילומי ויצירתו מחדש בתחריט, ולהפך, גורם לדימוי להתרחק מעולם החיות הקונקרטי וכן מעולם בני האדם, ובכך נברא עולם נוסף שהוא כמראה של מצבים נפשיים. הדימויים הופכים למראה לחיים שיש בהם, מבע החיים שמעבר לזהות הקונקרטית. דמות החיה מתגלה בחטף, כשהיא מסתתרת-מתמזגת לתוך נוף מופשט העוטף אותה. רגע הגילוי הוא הרגע של פגישת המבט, מבטה של החיה פוגש את עיניו של הצופה. בדומה לרגע הזיהוי העצמי הלאקאניאני, בו מגלה עצמו הילד במראה, וע"י כך מגיע לזהותו העצמית, הצופה מזהה את עצמו במבטה של החיה המביטה בו, ועל ידי כך זוכה למבט פנימה אל תוך עצמו.


1. "Pet-oriented Psychotherapy " 1969/1997, סדרת מאמרים משנות השישים מאתLevinson /Mallon .

2. מתוך "קשר חי": ניוזלטר בנושא טיפול וחינוך בעזרת בעלי חיים.