זברות ונמרים
גיורא קריב
אוצרות: מיכל בנדרסקי ונועה ליברמן
ALFRED EXPRESS #8 / 27.04.2012 - 01.05.2012
הציור של גיורא קריב הוא לכאורה ציור מופשט, אך ניתן לזהות בעבודותיו דימויים פיגורטיביים החוזרים על עצמם. דימויים אלה משמשים מעין דימוי-סימן בשפת הציור שפיתח. כך הכדור הוא גם כוכב, הפסים הם בעצם דגלים, והנמר הוא בו-זמנית גם הטבע וגם ביטוי לאינדיבידואליות בתוך הייצור ההמוני. באופן זה טוען קריב, ברגישות רבה, כל קו וכל סימן במשמעויות רחבות, ומייצר דיאלוג עם תולדות האמנות.
מקורו של דימוי הנמר הוא בשיעתוקי פלסטיק של נמרים מחנות 'הכל בדולר', שישבו מעל הטלוויזיה של קריב. על כל אחד מהם חברבורות אחרות, על אחד חברבורות מסודרות, על השני אקראיות, כאילו שני פועלים סינים שונים הביעו את עצמם בצורה שונה דרך המוצר.
קריב, איש קולנוע, מושפע מהעולם הטכנולוגי. אפשר למצוא בציוריו המופשטים מלבנים שמאזכרים מסכים. מסך חשוך-ריבוע שחור, או מסך של הפרעות בתקשורת– פסים מרצדים. גם משטח הציור עצמו משמש מעין דימוי-על של מסך עליו מופיעים הדימויים, כמו מסך הטלויזיה או המחשב.
במסכיו של קריב מהלכות זברות ומופיעים נמרים. אותן חיות שהופיעו על קירות מערותיו של האדם הקדמון, חוזרות ומופיעות ביצירותיו של קריב במסווה של טכנולוגיה עכשווית. שפע הדימויים קושר את העבר עם העושר הפוסטמודרני, בחוט עדין שנדמה לרגעים כאילו אבדו קצותיו.
מיכל בנדרסקי נועה ליברמן