Of Monsters and Men
דביר כהן־קידר
18.05.2007 - 21.04.2007
דביר כהן־קידר עוסק בהכחדתו של האחר, וזאת במובן הגנטי. תאומים סיאמים, הרמפרודיטים, גמדים, ענקים, נשים מזוקנות, וכל גוון אנושי זר הוכחד מן העולם על ידי הרפואה של המדע המודרני. האדם תורבת גנטית וכך יישר קו עם מושג הנורמלי. הנורמלי מציג שני קטבים: גבר ואישה, ולכל אחד מן הקטבים האלה יש מאפיינים פיזיים מאוד מוגדרים עד שכל חריגה מן האסתטיקה המקובלת תפר את שלוותו הוויזואלית של הקולקטיב.
לא תמיד העולם היה כך. בימי קדם מפלצתיות ובני כלאיים לא היוו חריגות או עוררו אימה כלל, אלא טופחו כפלאים ונתפסו כסימן לבאות. מוסדות מדיניים ודתיים החלו לדחוק את המוזרות לשוליים תוך כדי התפתחותו של הפחד מן האחר.
כך נשים הועלו על המוקד כמכשפות ואפריקאים נתלו על עצים. אנשים שעירים יתר על המידה או עם גידולים מוזרים על פניהם נרכשו על ידי הקרקס והוצגו לראווה לשם הנאתו של הנורמלי.
על ידי שילוב של טכניקות שונות בצבעי שמן ושימוש בסימבוליזם, כהן־קידר יוצר ציורים המפגישים בין מפלצתיות מרומזת עם מפלצתיות ממשית, מפלצתיות מיתית עם מפלצתיות אמיתית: האדם הנורמלי. תוך כדי פרפרזה על כותר הספר של סטיינבק, כהן־קידר קורא תיגר על האבולוציה המלאכותית פרי יצירתו של האדם הלבן.
