רות שלוס ואמנים צעירים
אוצרות: גידי סמילנסקי / עדי בצלאל
01.10.2010 - 02.09.2010
רות שלוס, ילידת 1922, היא מהאמניות החשובות בישראל. היא ידועה כאמנית פוליטית וסוציאליסטית, וסגנונה האמנותי מתאפיין בקו רישומי פיגורטיבי ובהתבוננות הומנית בדמויות החלשות בחברה הישראלית. בתקופה שלא היה מקובל לראות את זווית הראייה של האחר, שלוס עשתה זאת באומץ ובעקביות. שלוס מוכרת בציבור הרחב הרבה בזכות רישומיה, רישומים מהירים המבוססים על מיומנות גבוהה ועין רגישה הקולטת תנועה. הרישומים עזים, בסולם צבעים מצומצם, ומעידים על שליטה נפלאה בקו ובקומפוזיציה. התמקדותה בנושאים חברתיים ישראליים מתוך אידיאולוגית סוציאליסטית מידרה את עבודותיה מלב הקונצנזוס של ממסד האמנות הישראלי, שנשלט בתקופת ההתעצבות של הקריירה שלה על ידי אמנים הנוטים לסגנון ציור מופשט ולתפיסת עולם אוניברסלית הנוטה להתעלם מהפרטי ומהמקומי.
בתערוכה מוצגות שתי סדרות:
סדרה אחת היא של ציורים גדולי ממדים בנושא הזקנה שציירה כשביקרה בת משפחה. במהלך הביקורים היומיומיים בבית אבות במהלך שנות התשעים, תיעדה שלוס את מצוקות המקום. נראה שבעבודות כמו החלה לעסוק גם בהתבגרותה שלה.
סדרה שנייה עוסקת בחיות טרף. את העבודות האלה, שהן קטנות יחסית, יצרה שלוס בתקופת האינתיפאדה השנייה שפרצה באמצע שנות התשעים. כיוון שחשה חוסר אונים אל מול המצב והאלימות הטרגית פנתה למטאפורות מעולם החי. לעיסוקה של שלוס בשתי סדרות אלה פנים כפולות. מצד אחד היא מביעה דרכן כמנהגה עמדה חברתית, ובמקביל היא עוסקת במצב האנושי של האדם בחברה ושל עצמה בפרט.
אלפרד וחנינא הן גלריות קואופרטיביות המנוהלות באופן שוויוני על ידי אמנים חברי הקבוצות, והן מקיימות פעילות אמנותית מקיפה ללא מסחר באמנות. גלריה אלפרד הזמינה את חברי גלריה חנינא לתערוכת מחווה לאמנית. העבודות בתערוכה מגיבות לשתי הסדרות של שלוס, והן מציגות את הדרך שבה כל אמן חווה את המבע ואת הקו הייחודי שלה וגם מתייחסות לתפיסת העולם ההומנית המאפיינת את ציוריה.
אנו, האמנים המציגים, רואים בתערוכה משותפת זו מחווה לעשייה התרבותית העשירה ולהתנהלות הבלתי מתפשרת של שלוס אל מול השדה האמנותי הישראלי לאורך השנים.
משתתפות: רות שלוס, מיכל בנדרסקי, יעל בן שלום, אפרת גל, צוקי גבריאן, יונתן הירשפלד, דביר כהן־קידר, נועה ליברמן, גידי סמילנסקי, אמיר פולק, יואב שביט.